<h1>סמ"ג עשין סימן ס"ה</h1>
<h2>דף קלח:</h2>
כתוב בפרשת תצא (דברים כ"ב, ו' ז') כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או בצים והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים [וגו'] שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, ושנינו בפרק שלוח הקן שמצות שילוח הקן אינו נוהג אלא בשאינו מזומן שנאמר כי יקרא דרך מקרה (ע"פ יראים סי' שפ"ז), ואווזין ותרנגולין ויונים שקננו בפרדס או יוני שובך הרי זה אינו מזומן אבל במזומן כגון אווזים ותרנגולים ויונים שקיננו בבית אינו חייב לשלח (ע"פ רמב"ם שחיטה פי"ג ה"ח ע"ש). ושנינו עוד שעוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור או עוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח, שנאמר תקח לך משמע דבר הראוי לך (ק"מ א'), וצפור משמע טהורה (קל"ט ב'). עוד אומר שם (ק"מ ב') מה האפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו ביצים מוזרות שאם צפור רובצת עליהם שפטור מלשלח, ומה ביצים הצריכין לאמן אף אפרוחים הצריכין לאמן יצאו המפריחים שהאם רובצת עליה[ם] שפטור מלשלחה. ושנינו (שם) היתה מעופפת ולא רובצת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח ואם לאו פטור. היתה שם ביצה אחת או אפרוח אחד חייב לשלח שנאמר קן צפור מכל מקום (שם). שלחה וחזרה אפילו ד' וה' פעמים חייב לשלחה שנאמר שלח תשלח מכל מקום (קמ"א א').
<h2>דף קמא:</h2>
גרסינן בפרק השואל (ב"מ ק"ב א') אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. אמרינן בפרק שלוח הקן (חולין קמ"א ב' ורש"י ד"ה שתצא) עד כמה משלחה אמר רב יהודה עד כדי שתצא מתחת ידו, לפיכך שילח את האם וחזר וצד אותה הרי זה מותר לא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לברוח בשביל הבנים שהיא מרחפת עליהם שלא ילקחו אבל אם הוציאה מתחת ידו וחזר וצדה מותר (ע"פ לשון רמב"ם פי"ג ה"ז ע"ש ובכס"מ). ובמה משלחה, רב הונא אומר (שם) ברגליה שנאמר משלחי רגל השור והחמור רב יהודה אמר בגפיה רגליה היינו כנפיה, ופסק רב אלפס כרב יהודה. המוצא קן בים חייב לשלח שנאמר (ישעיה מ"ג ט"ז) כה אמר ה' (צב-אות) הנותן בים דרך וגו' (קל"ט ב').
